תקציר מסכם

מטרת המחקר הכללית הינה שיפור יציבות היבול והבטחת איכות החיטה הישראלית במטרה לשמור על יבולים גבוהים ואיכותיים חרף תנודתיות אקלימית גוברת. תוכנית העבודה נגזרה מהמטרה הכללית. בבסיס המחקר קיימת הנחה כי קיימת השפעת גומלין גנוטיפ סביבה על כושר הייצור ועל איכות החיטה. התוצאות מהניסויים המבוקרים ומניסויי שדה מאששים הנחת יסוד זו והתוצאות מניסויי השדה מרחיבים את היריעה ומאפשרים עיבוד נתונים על בסיס שונות שהתקבלה מגידול בתנאים שונים. ניתן להסיק כי לתנאי הסביבה ובמיוחד לטמפרטורה וללחות היחסית השפעה רבה, אף מעבר לזו שהערכנו טרם תחילת המחקר. בתחילתו סברנו שחלק נכבד מהשונות באיכות החיטה הישראלית נובע ממספר זנים רב שנמצא במזרע (מעל 15), אולם התוצאות שיש בידינו כעת מורות באופן חד משמעי כי הסביבה היא הגורם החשוב המשפיע על כושר ההנבה, ואיכות התוצרת, זאת מעבר להשפעת הגשם העונתי ובזמן מילוי הגרגר המשפיעים על אחוז הייפוק בטחינה. במחקר על השפעת האוזון הנחנו יסודות לעתיד, התוצאות הראשוניות עד עתה מורות כי יתכן שרמות האוזון השוררות כיום ברחבי ישראל כבר פוגעות בייצור חיטה ויש שונות בסבילות הזנים. יתר על כן, הראינו כי מטפחים יוכלו לזהות סבילות זו באופן יחסית פשוט. השפעת הזן על האיכות התבטאה גם דרך אפילות הזן, דבר המחדד את הצורך בזיקוק הידע על הפנולוגיה של הזנים הישראליים. אשר על כן, המחקר משלב ידע מהשדה, מניסויים מבוקרים ומחקר גנטי בכדי להעמיק את הידע על השפעת הטמפרטורה על ההתפחות הפנולוגית. ידע זה יוכל להיות מנוצל בעתיד ע"י מטפחים, למשל במציאת גן/אלל המשפיע על ההתמינות על בסיס הדמיון הפילוגנטי והשונות הפנוטיפית בהתפתחות הפנולוגית. דרך שניה ומהירה יותר ליישום מסחרי תהיה ע"י שימוש בכלי עבודה שפותח לזיהוי וכימות השונות בטמפרטורה ובכושר הייצור בשדות ישראל על בסיס לווינים. הקודים שנכתבו ונכתבים בימים אלו בממשק GEE, עוקפים את מגבלות איסוף, עיבוד ושמירת הנתונים, ויאפשרו שימוש מיידי בתוצרים ע"י החקלאים בקרוב. לאור זאת, השפעת הסביבה בהתפתחות ובמילוי הגרגר על ייצרנות ומדדי איכות בוררה עבור כל זן בנפרד. מידע זה יאפשר הכוונת מזרע של זנים לשדות המתאימים להם טוב יותר. מספר הזנים המוצע על ידי המטפחים וחברות הזרעים בישראל גבוה, ובהם זנים המבטאים שונות ביציבות מדדי איכות ועקב כך התאמה לתנאי גידול יחודיים. ראוי כי כל יוגב ישקול ויבחון את מכלול נתוני ביצועי הזנים השונים בבואו לבחור את סל הזנים לזריעה ויתאים את הזן המועדף לכל חלקה וחלקה. סביר כי בחירה מושכלת תביא להנבת יבול גבוה ואיכותי ולהגדלת ריווחיות החלקה. במקביל, במידה שהצרכנים, הטוחנים והאופים, יגיעו להסכמה על המדד/ים הרלוונטיים ביותר עבורם, ניתן יהיה לשפר הזריעה ע"י בחירת זנים יציבים יותר בתכונות הנדרשות. לבסוף, כיוון שהטענה העיקרית כנגד החיטה הישראלית היא חוסר אחידות, ניתן לשקול חלופה טובה יותר באירגון שיווק החיטה על בסיס תוצאות מחקר זה ומחקרים משלימים להעלאת איכות התוצרת. פותחה שיטת אבחון של גרגרים הנגועים בפשפש, אולם לצערינו, לא הצלחנו לקצר את משך הבדיקה, דבר המונע יישום מיידי, והדבר דורש מחקר משלים. המידע המצטבר במיזם הועבר למדריכים ולחקלאים בימי עיון ובהנגשת חלק מהתוצאות באתר המיזם ובפרסומים מדעיים.

לסיום, יש להדגיש כי כל הזנים הישראליים איכותיים מאוד.