מטרות המחקר:

המידע הקיים כיום על השפעת תנאי סביבה אביוטיים (כגון, טמפרטורה, זמינות מים ורמת אוזון אטמוספרי) וביוטיים (פשפש הקמה) על כושר ייצור, מילוי הגרגר המתפתח ואיכות גרעיני חיטה לאפיה בזני החיטה הישראלית הנזרעים כיום, מצומצם. כיוון שכך ברור כי השונות הגנטית בזנים שבמזרע לא נוצלה עד עתה באופן ישיר, וגם כלי ניטור בקנה מידה נרחב טרם פותחו. השערת המחקר היא שבחירת הזן לזריעה תוך התחשבות בידע על השפעת הגומלין זן X סביבה (כגון: מיקום השדה, ממשק ועוד) יאפשרו הנבת יבול רב ואיכותי יותר. לכן אנו מציעים לחקור כמכלול אחד היבטים שונים של השפעת הסביבה (טמפ', אוזון, ופשפש) על הזנים הקיימים כתשתית להיערכות לשינויי האקלים. שילוב נתונים מניסויים מבוקרים, ניסויי שדה ונתוני שדות מסחריים יאפשר ללמוד הן על שינויים קצרי זמן חריגים בעוצמתם והן על השפעות מתונות אך ארוכות טווח. בהתאם, מטרת המחקר הכללית הינה שיפור יציבות יבול והבטחת איכות החיטה הישראלית במטרה לשמור על יבולים גבוהים ואיכותיים חרף התנודתיות האקלימית הגוברת. לשם כך נקבעו המטרות הפרטניות הבאות (לפי קבוצות העבודה):

 

א- אגרוטכניקה והדרכה

[1] בחינת השפעת הגומלין גנוטיפ X סביבה על איכות חיטה מזנים ישראליים.

[2] קביעת מדרג של זני חיטת לחם המצויים במזרע על פי איכותם (שקלול הבדיקות ויציבות).

[3] קביעת ממשק הגידול המיטבי המשלב הבטחת איכות גבוהה.

[4] קביעת מדדים לבדיקת איכות חיטה מקומית בקבלתה לאחסון כמלאי חירום של ישראל.

[5] הפצת הידע לחקלאים.

 

ב- אגרומטאורולוגיה

[1] אפיון של תנאי האקלים העתידים איתם יידרש גידול החיטה בישראל להתמודד, זאת על בסיס חישה מרחוק וניתוח סדרות זמן של נתונים היסטוריים.

[2] מיון שדות גידול החיטה בישראל לתת אזורים אגרו-אקלימיים, על בסיס ניתוח רב עיתי החל משנת 2000 של צימוח וטמפרטורת קמת חיטה על בסיס נתוני מודיס, לנדסט ונתונים מטאורולוגיים.

[3] אומדן דיות והשפעת תבנית חום על פוטנציאל יצור ואיכותו על בסיס חישה מרחוק.

[4] בחינת ההשפעה הפיזיולוגית של חשיפה לאוזון אטמוספרי על היבול בזני החיטה המובילים במזרע בישראל.

[5] קביעת מדרג של זני חיטת לחם המצויים במזרע על פי תגובתם לרמות אוזון משתנות וסבילותם לרמות אוזון גבוהות.

[6] הערכת פוטנציאל הפחיתה ביבול חיטה בישראל כתוצאה מחשיפתו לאוזון אטמוספרי על בסיס ניסויי השדה ועקומות הרגרסיה שבין שטף האוזון בפיוניות של אוזון והפחיתה ביבול.

 

ג- פשפש הקמה

[1] שיפור איכות חיטת המאכל בישראל על ידי נטרול נזקי פשפש הקמה ע"י עדכון ממשק הדברת פשפש הקמה ויישומו.

[2] בחינת השפעת נזק מפשפש הקמה על איכות הגרגרים מזני חיטה העיקריים במזרע.

 

ד- פיסיולוגיה של היבול

ד1- אפיון שלבי קדם פריחה בחיטה ישראלית, צבירת חומר יבש באברי הפרח ויבול

[1] אפיון פנולוגי בשדה של שלבי קדם הפריחה בזנים הישראלים, תוך התמקדות בשני תת שלבים: מוקדם- מזריעה ועד התארכות קנה, מאוחר- מהתארכות קנה ועד פריחה.

[2] ניטור צבירת משקל יבש בשיבולת המתפתחת בשלב קדם הפריחה המאוחר בזנים ישראלים כפונקציה של ימי מעלה וזמן כרונולוגי.

 

ד2- התפתחות בתר חנטה

[1] בירור השפעת עקות חום בשלבים שונים של מילוי הגרגר על זמינות המוטמעים, הובלתם לשיבולת וצבירתם בגרגר.

[2] איתור סמנים פיסיולוגיים וביוכימיים ככלי לזיהוי גנוטיפים בעלי עמידות ו\או סבילות לחום בשלבי מילוי הגרגר.

 

ד3- מאזן הורמונלי

1] בירור מעורבות חומצה אבסיסית במימוש רכיבי היבול בחיטה ישראלית.

[2] אפיון ההשפעה של חומצה אבסיסית על חיוניות אבקה ועל מילוי גרגר תחת תנאי תנודתיות אקלימית.

 

ה- איכות לאפיה

[1] קביעת המתאם בין מדדים שונים הניתנים להיבדק בתחנות קבלה ואיכות חיטה בישראל.

[2] איפיון גורמים (זן, תנאי גידול ועוד) המשפיעים על רמת המתאם.